כשילד אומר "לא רוצה" או "אמאל'ה" – למה הוא מתכוון?

טיפול משותף להורה ולילד: CPP – Child-Parent Psychotherapy):[1]

מפגשים משותפים להורה ולילד, שכוללים משחק חופשי, מהווים הזדמנות עבור המטפל לתרגם את משמעות התנהגותו של הילד להורה, ולפתח אצל הילד יכולת הבנה תואמת גיל את מניעיו של ההורה. המטפל/ת יכול לדבר בשם הילד בנוכחותו כדי לסייע להורה להבין מה הילד חווה.

כבר לפני כמאה שנה (1926) זיהה פרויד חרדות התפתחותיות נורמטיביות כגון: חרדת פרידה ואובדן, חרדה מפני איבוד אהבת ההורים, חרדה מפני פגיעה גופנית, וחרדה מאי-עמידה בציפיות חברתיות. ילדים מבטאים חרדות אלה באמצעות התנהגויות שלעתים קרובות גוררות תגובות של דחיה או ענישה מצד ההורים – פרצי בכי, התקפי זעם, סרבנות, סיכון עצמי ואלימות (הכאה, נשיכות וכדומה). ניתן להבין רבות מההתנהגויות של פעוטות וילדים צעירים בהקשר של מצבים מסוימים או נסיבות חיים רחבות יותר, שיוצרות או מעצימות חרדות לה.

המטפל/ת ינסה להנחיל להורים את התובנות הבאות (בהתאם לנסיבות של כל משפחה וכל ילד), במטרה לקדם הבנה ואמפתיה הורית לחוויות של הילד, וכדי לסייע להורים להגיב בצורה מותאמת התפתחותית ורגשית לילדיהם:

(1) ילד צעיר שבוכה ונצמד להורה, מביע צורך מידי בקרבתו וטיפולו של ההורה.

(2) מצוקת פרידה היא ביטוי לפחדו של הילד לאבד את ההורה.

(3) ילדים צעירים רוצים להשביע את רצון הוריהם וחוששים ממורת רוחו של ההורה.

(4) ילדים צעירים חוששים מפגיעה ומאובדן איברי גוף שלהם.

(5) ילדים צעירים מחקים את ההתנהגות של הוריהם, מפני שהם רוצים להיות כמוהם, ומניחים שהתנהגות ההורים היא דגם לחיקוי.

(6) ילדים צעירים חשים אחריות ואשמה כשהורה כועס מסיבה כלשהי.

(7) ילדים צעירים משוכנעים שההורה יודע הכול וצודק תמיד.

(8) כדי לחוש בטוחים ומוגנים, ילדים צעירים זקוקים לגבולות ברורים ועקביים כאשר הם מפגינים התנהגויות מסוכנות ולא מותאמות תרבותית.

(9) ילדים צעירים משתמשים במילה "לא" כדי לבסס מידה מסוימת של עצמאות.

(10) זיכרון מתחיל בלידה. תינוקות ופעוטות זוכרים חוויות לפני שהם מסוגלים לשוחח עליהן.

(11) ילדים צעירים זקוקים לעזרה ולתמיכה של הוריהם, כדי ללמוד להביע רגשות עוצמתיים מבלי לפגוע בעצמם או באחרים.

(12) עימותים בין הורים לילדים קורים בהכרח בגלל הצרכים השונים של כל אחד מהם, אך ניתן לפתור עימותים אלה בדרכים שיוצרות אמון הדדי.

אם אתם מותשים ומבולבלים, מתוסכלים מכך שאינכם מצליחים להבין למה ילדכם מתנהג כפי שהוא מתנהג – ושהוא לא מבין מה אתם רוצים ממנו, ומשתוקקים להרגשה שכיף לכם עם הילד – אל תתייאשו מן האפשרות לחוות מפגשים משותפים עם הילד, תוך משחק מהנה, בליווי מטפל שיתווך לכם את משמעות התנהגותו של הילד. כך, תוכלו ללמוד להגיב בצורה מותאמת התפתחותית ורגשית לילדכם, ולפתח אצלו יכולת תואמת גיל להבין את כוונותיכם.

[1] Lieberman, A. F., & Horn, P. V. (2009). Child-parent psychotherapy: A developmental approach to mental health treatment in infancy and early childhood. In C. H. Zeanah, Jr. (Ed.), Handbook of infant mental health (p. 439–449). The Guilford Press.