פסח מאחורינו (וגם המימונה), אבל שגרה של ממש עוד אין – הימים הלאומיים לפנינו: לימי הזיכרון (יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה), אשתדל להתייחס בפעם אחרת. הפעם, אקדיש מספר מילים לחג אהוב עליי: יום העצמאות.
יש מי שמתייחסים ל"על האש" של יום העצמאות כעיקרו של החג. להורים אלה, נזכיר את מה שנדמה כמובן מאליו: כללי הבטיחות של הקפדה על הרחקת הילדים מהמנגל – גם אם הוא נראה כמו המנגל הבטיחותי ביותר. פיתוח הרגל של קרבה למוקד אש אינו מומלץ, במיוחד אם הילדים עדיין מתקשים להבין את הצורך בהשגחת מבוגר. מבוגר כזה צריך להיות מסוגל לפצל את תשומת לבו בין השגחה על האש והבשר, לבין השגחה על פעולות הילד/ה (לוודא שלא מתקרבים מדי או שולחים ידיים – במיוחד אם הילד/ה מנסים בתמימות לחקות את המבוגר ולבדוק את מצב הבשר, או סתם סקרנים). עדיף בשר עשוי במידה כזו או אחרת, מאשר ילד/ה עם כוויה בדרגה כזו או אחרת.
אישית, אני ממליץ על טיולי משפחות למיטיבי הלכת, ועל ביקורים במגוון אתרים שפתוחים לקהל הרחב (ובחינם!) לרגל חגנו הלאומי J
פריטים אחרים, שהפכו קשורים ליום העצמאות, עם פוטנציאל כאב לא פחות מזה של כוויות מנגל, אורבים לנו כבר בליל החג. למעשה, יש הורים וילדים רבים מדיי, שכלל לא זוכים לבלות את יום החג בפעילויות משפחתיות מהנות. ילדים רבים מדי מסיימים את ערב החג עם צריבות חמורות בעיניים, לאחר שריססו אותם בתרסיסי קצף למיניהם (עם או בלי רישיון משרד הבריאות). מניסיון אישי - עצוב לבלות את החג בחדר המיון לילדים בבית החולים, תוך המתנה בתור עם עשרות ילדים (אני לא נסחף מספרית), שנזקקו לשטיפת עיניים ועם הוריהם. תרסיסי (הקצף בעיקר) מטופשים, פוגעניים ומיותרים. וודאו שאין בקרבתכם תרסיסים כאלה – לא לשימושכם ושימוש ילדיכם, ואם אתם נתקלים בתרסיסים כאלה בידיהם של אחרים, התרחקו מהם...
חג עצמאות שמח (ומנגל טעים) – ושנזכה להיות עם חופשי מכוויות וצריבות עיניים!
Comments