טיפים לבחירת בית ספר יסודי

הורים רבים לילדי גן חובה פונים אליי כדי להתייעץ בנוגע לבחירת בית ספר. להלן כמה נקודות עיקריות שריכזתי לאורך השנים.

המרכיב הטכני-לוגיסטי:

קודם כל, השאלה היא האם מדובר בילד ראשון. אם לא, הבחירה הופכת לפשוטה יותר – אם אנחנו מרוצים מבית הספר שבו האחים/ האחיות הגדולים יותר לומדים, נוח יותר כשכולם לומדים באותה מסגרת. מצד שני, אם אנחנו לא מרוצים מבית הספר של האח/ האחות הגדולים, החיפוש מתחיל מחדש.

חיפוש חדש מתחיל, בדרך-כלל, בבקשת המלצות מחברים וקרובי משפחה. כמובן, שגם שאלת המיקום של בית הספר חשובה. בדרך-כלל נעדיף בית ספר שקרוב לבית – נסיעה ארוכה בפקקים של שעות הבוקר עלולה להיות מורטת עצבים גם עבור המבוגר הנוהג וגם עבור הילד. עדיף תמיד להגיע רגוע ללימודים (צעידה לבית הספר יכולה לסייע לכך).

מומלץ לברר כמה ילדים אמורים ללמוד בכיתה, וכמה אנשי צוות אמורים ללמד בה – ככל שיש יותר ילדים בכיתה, קשה יותר לזכות ביחס אישי, שחיוני במיוחד בכיתות הנמוכות. לכן, יש עדיפות לכיתות קטנות (סביבות 20 ילד), ואם יש בנוסף למחנכת גם מורה-עמיתה, מה טוב.

המרכיבים החינוכי והרגשי:

כדאי שנגדיר לעצמנו, למה אנחנו מצפים מבית הספר בכלל, ולאור הצרכים הספציפיים של הילד שלנו בפרט. בית-ספר צריך לספק לילד לא רק סביבה לימודית ששואפת למצוינות (אנחנו לא רוצים להפוך את הילד לחלק מ"פס ייצור" של "מכונת ציונים"), אלא גם סביבה תומכת רגשית – במיוחד בכיתות הנמוכות. כדאי לברר מראש בבית הספר, מי המחנכות שמיועדות לכיתות א', ולנסות לבקש מהורים משכבות גבוהות יותר (בדרך כלל, מחנכות של כיתה א' ממשיכות עם הקבוצה גם לכיתה ב', אז כדאי לברר עם הורים משכבת ב') רשמים מאותה מורה.

מומלץ שלבית הספר תהיינה תוכניות העשרה מהנות, שלא מתמצות רק ישיבה בכיתה, וכוללות חשיפה לתכנים שהם לא רק שינון (למשל, ניסויים בסגנון דר׳ מולקולה). עד כיתה ה, רצוי שלילדים יהיה כיף ללמוד, וכמה שפחות לחץ. למען האמת, עד לבגרויות בכיתה י׳ עדיף כך, אבל המבדקים לחטיבות הביניים יוצרים לחץ מוקדם כבר בסוף היסודי. מבחינה חברתית, כדאי לוודא שלפחות עוד חבר או שניים של הילד מתכוונים ללמוד באותו בית ספר, ושבית הספר מאפשר למועמדים לכיתה א' לבקש מראש ללמוד באותה כיתה עם חבר או שניים.

שורה תחתונה: בשום בית ספר אין את כל מה שמחפשים. הכי חשוב, שהילד/ה יוכל לקבל יחס חם ואישי מהמחנכת בכיתות הנמוכות, ושהתפיסה תהיה שכיתה א׳ היא "גן חובה למתקדמים" (ולא "אוניברסיטה למתחילים"). כדאי לזכור, שרוב שנות חייהם של ילדינו יעברו עליהם כמבוגרים, לכן מומלץ לאפשר להם לחוות את שנות הילדות שלהם כילדים עם פוטנציאל שכלי ורגשי שמתממש בהדרגה לאורך השנים (לא כ"מבוגרים בגוף של ילד" - מצד אחד, ולא כ"תינוקות מגודלים" - מצד שני).